ברוכים הבאים לאתר של עו"ד צבי שטיין התמחות בתחום תביעות ליקויי בנייה, כשלים בבניה, ירידת ערך, בוררות וגישור בכל סוגי התביעות בתחום ליקויי בנייה.

פסקי דין || 83. קבלן ומהנדס בנין חויבו לפצות בגין סטייה של הבניין מקו בנייה קדמי וכן בגין ליקויי בנייה

קבלן ומהנדס בנין חויבו לפצות בגין סטייה של הבניין מקו בנייה קדמי וכן בגין ליקויי בנייה

 

בית משפט השלום חייב את הקבלן שוהני ואת מהנדס עמרני לפצות את משפחת שוקר אשר הייתה מיוצגת על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין סטייה של הבית שהוקם מקו הבניין וכן בגין ליקויי בנייה, עגמת נפש והוצאות משפט.

 

 

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין                                 

 

א.         מבוא

 

זוהי תביעה בגין ליקויי בנייה, ובעיקר בגין כך שבית התובעים נבנה בסטייה מקו בנייה קדמי שלו, בחריגה של 2 מ' מקו הבניין.

 

            עיקרי העובדות הצריכות לתובענה

 

            התובעים, בעל ואשה, ביקשו לבנות את ביתם על גבי מגרש שזכו בו בהגרלה בגבעת הסלעים בראש העין, גוש 5491, מגרש 120. כיום, רחוב הדרור 28, ראש העין (להלן: "הבית").

 

            בתאריך 8.8.91 התקשרו התובעים עם הנתבע 1, קבלן בניין במקצועו, על מנת שיבנה עבורם את שלד הבית, כולל גג רעפים.

 

            כמו-כן התקשרו התובעים עם הנתבע 2 מהנדס במקצועו, על מנת שיתכנן ויהיה אחראי לביצוע בניית השלד ויפקח על הבנייה.

 

            על פי תרשים המגרש, היה צריך להיות הבניין הקדמי של הבית, הפונה לרחוב הדרור, במרחק של 5 מ' מהכביש.

 

בפועל נבנה הבית בסטייה של 2 מטרים, כך שהוא נבנה במרחק של 3 מ' בלבד מקו הכביש במקום 5 מ' הימנו.

 

            עיקר טענות הצדדים

 

            התובעים טוענים כי הנתבע 1, שהיה קבלן הביצוע של שלד הבית, התרשל בעבודתו בכך שלא גילה את הסטייה מקו הבנייה הקדמי במועד ובשלבים הראשונים של הקמת המבנה והמשיך את בניית יסודות הבית בניגוד להיתר ולתוכניות, וללא אישור מאת המהנדס האחראי או ממודד מוסמך על כך שיציקת היסודות בקומת המסד תואמת את מיקום הבניין כפי שנקבע בהיתר.

 

התובעים טוענים כי הנתבע 2 נשכר על ידם כדי להיות המהנדס המתכנן והאחראי לביצוע בניית השלד ולבצע פיקוח עליון ומלא על כל העבודות הכרוכות בביצוע בניית הבית, והוא אף חתום על היתר הבנייה בתור "עורך הבקשה" ובתור "אחראי לביצוע השלד".

 

התובעים טוענים כי הנתבע 2 לא גילה את הסטייה בקו הבנייה הקדמי במועד ובשלבים הראשונים של הקמת המבנה, ואפשר את המשך בניית יסודות הבית בניגוד להיתר ולתוכניות, וכי הוא לא ביצע ביקורות שוטפות באתר הבנייה בשלבים השונים של הקדמת השלד וסיפק אישורים כוזבים ובלתי נכונים בדבר התקנות ומצב הבנייה בהתאם להיתר ולחוק.

 

            התובעים דורשים פיצוי בגין ירידת ערך של הבית בעקבות החריגה מקו הבנייה וקרבת הבית לכביש, בגין ליקויי בנייה שנמצאו בבנייה, בגין עוגמת נפש ואובדן נוחות והנאה מרכושם והחזר הוצאותיהם.

 

            הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, כאמור במבוא לעיל.

 

            הנתבע 2 טוען כי הוא התקשר עם התובעים בחודש מרץ 1991 לביצוע התכנון הקונסטרוקטיבי והאדריכלי של ביתם ופיקוח עליון על כך בלבד ולהיות אחראי על הביקורת בהקשר זה.

 

הנתבע 2 טוען כי הוא לא ביצוע פיקוח צמוד על בנית הבית או על ניהול העבודה וכי עניינים ותפקידים אלה היו באחריות הבלעדית של התובעים והקבלן מטעמם, וכי התובעים היו אלו שהתקשרו ישירות עם הקבלנים ומבצעי העבודה השונים, לרבות עם המודד שמדד ועשה את סימוני המתווה של הבית.

 

הנתבע 2 טוען כי הוא הוזמן על ידי התובעים לאחר שכבר נעשו המדידות וסימוני מתווה הבית ולאחר חפירת היסודות של המבנה, לקראת יציקת פלטות היסוד, ולכן הוא הניח שמיקום המבנה כבר סומן על ידי מודד מוסמך כנדרש על פי דין.

 

הנתבע 2 טוען כי בעת שנבנה הבית, הוא היה בין הבתים הראשונים בשכונה, וטרם היה כביש אספלט סלול, ובאותו מועד לא ניתן היה להבחין בסטית מיקום הבית מן המתוכנן ובחריגתו מקו הבניין הקדמי אל עבר הכביש.

 

 

            בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס והשמאי מר צבי רון.

 

            בחוות דעתו (במש/1) קבע המומחה, מר רון, כי ישנם ליקויים בגג הרעפים בקונסטרוקציית הגג שאינה מחוזקת כנדרש, רעפי חרס שאינם קשורים למרישי הגג, ורעפי אוורור בחלל הגג. המומחה קבע כי ליקויים אלה הינם באחריות הנתבע 1, וכי עלות תיקונם היא סך של 1800 ש"ח.

 

            המומחה, מר רון, קבע כמו כן כי קיימים ליקויים באיטום החלונות. המומחה קבע כי ליקויים אלה הינם באחריות הנתבע 3, והעריך את עלות תיקון ליקויים אלה בסך של 1110 ש"ח. בקשר לכך ניתן כבר פסק דין חלקי נגד הנתבע 3, כאמור בפרק המבוא בפסק דין זה לעיל.

 

המומחה, מר רון, קבע כי ישנה ירידת ערך של הבית בגין הסטייה במקום הבית, וכי ירידת הערך הינה בסך השווה ל-20 אלף דולר.

 

            המומחה קבע בחוות דעתו כי האחריות לסטייה חלה על הנתבע 1, בשל כך שביצע את יציקת היסודות של הבית מבלי שהיה לו אישור בכתב של מודד מוסמך על כך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבנייה כפי שאושר בהיתר, וכן בשל כך שהנתבע 1 המשיך בבנייה לאחר הקמת קומת המסד ללא אישור בכתב של מודד מוסמך שקומת המסד תואמת את מיקום הבניין כפי שנקבע בהיתר.

 

            המומחה קבע בחוות דעתו כי גם הנתבע 2 אחראי לסטייה ולירידת הערך של הבית בשל כך שלא בדק את קווי הבניין וגמר יסודות הבניין בהתאם לתנאי היתר הבנייה, וכן בשל כך שלא וידא קבלת אישורי מודד כתנאי להמשך אישור הבנייה.

 

            הנתבע 1 הוא הקבלן שביצע מטעם התובעת את שלד הבית, כולל גג הרעפים. מחומר העדויות עולה אחריותו של הנתבע 1 בכך שביצע את יציקת היסודות של הבית בסטייה מקו הבניין, מבלי שהיה לו אישור של מודד מוסמך על כך שהמקום המיועד ליציקת היסודות אכן מתאים למיקום הבנייה על פי היתר הבנייה.

 

            תפקידו של הנתבע 2

 

            התובעים טוענים כי התקשרו עם הנתבע 2 על מנת שיתכנן ויהיה אחראי לביצוע בניית השלד ויפקח "פיקוח עליון" מלא על כל העבודות הכרוכות בביצוע עבודת השלד ועל כל מהלך הבנייה של הבית (תצהיר התובעת – ת/1, סע' 3 (ב) ).

 

 

מנגד, טען הנתבע 2 כי הוא התקשר עם התובעים לביצוע התכנון הקונסטרוקטיבי והאדריכלי של ביתם ופיקוח עליון על כך בלבד ולהיות אחראי על הביקורת בהקשר זה. הנתבע 2 טען כי הוא לא ביצע ולא היה אמור לבצע פיקוח צמוד על בניית הבית או על ניהול העבודה, או על הבנייה באתר. (תצהיר הנתבע 2 – נ/1, סע' 3, 4).

 

 

            שני הצדדים מאשרים כי לא היה חוזה בכתב בין התובעים ובין הנתבע 2 לגבי ההתקשרות ביניהם. (תצהיר התובעת – ת/1, סע' 3 ב, פרוט' בעמ' 14, שו' 13).

 

            אף שקבעתי כי הנתבע 2 לא היה מפקח צמוד על הבנייה, הרי שאין חולק על כך שהנתבע 2 היה מפקח עליון על הבנייה. אומנם הנתבע 2 טוען כי היה מפקח עליון רק לצורך ביצוע התכנון הקונסטרוקטיבי והאדריכלי של הבית, אולם לענין זה אני מאמין לתובעת ומקבל את טענתה כי הנתבע 2 היה המפקח העליון על כל תהליך הבנייה מרגע שנשכר ע"י התובעים לעשות כן.

 

אני מקבל גם את טענת התובעים, כי הנתבע 2 היה באתר הבנייה למן ההתחלה, עוד לפני שנחפרו היסודות.

 

            התובעת העידה, ואני מאמין לה, שהיא לא הבינה בתחום הבנייה וכי זו היתה הפעם הראשונה שבנתה בית. התובעת אמנם הפליגה, לדעתי, בטענותיה כלפי הנתבע 2, כאילו הוא היה גם מפקח צמוד, אולם בבסיס הדברים אני מקבל הטענה שהיא שכרה אותו לצורך הפקוח למן תחילת הבנייה.

 

            הנתבע 2 לא בא רק לפקח על ביצוע השלד, כטענתו. הוא התחיל את הקשר עם התובעים זמן רב קודם לכן. הנתבע 2 אישר בעדותו שהוא זה שתכנן את הבית עבור התובעים. תכנון הבית נעשה בשלב ראשון והתחלתי, עוד בטרם חפירה ובנייה.

 

            הנתבע 2, בתוקף תפקידו כמפקח עליון על ביצוע עבודות השלד, ובתוקף תפקידו כעורך הבקשה וכאחראי על הביקורת, הפר את חובותיו על פי התקנות שצוטטו לעיל. הוא לא בדק ולא ראה ששלד הבניין נבנה בסטייה מקו הבניין ומהתכניות וההיתר. רק בתאריך 24.2.94 גילה הנתבע 2 לראשונה כי קיימת חריגה ניכרת מקו הבנין הקדמי, וגם זאת רק לאחר שנעשתה ביקורת ע"י פקח מטעם הועדה המקומית לתכנון ובנייה שגילה את הסטייה.

 

כפי שכבר ציינתי, אינני מקבל את טענות הנתבע 2 כאילו הוא הוזמן והגיע לבית רק לאחר שכבר נחפרו היסודות. הנתבע 2 היה בבית למן ההתחלה. כפי שראינו, הבקשה להיתר בנייה והטפסים שנילוו אליה נחתמו על ידו עוד בתאריכים 24.3.91, 15.4.91 ו- 20.5.91, כולם בטרם החלו החפירות ויציקת היסודות (ראה סע' ז.4 לעיל). ההתקשרות עם קבלן השלד נעשתה רק בתאריך 8.8.91, דהיינו כ- 3 חודשים לאחר מכן (נספח א לת/1).

 

            אין לקבל גם את טענת הנתבע 2 לפיה, כאשר הוא בא לצורך הפיקוח, הוא הניח שהמודד היה כבר בשטח (פרוט' בעמ' 22, שו' 26), והוא הניח כי מיקום המבנה ויסודותיו סומן ע"י מודד מוסמך מטעם התובעים (סע' 11 בנ/1).

 

            הנתבע 2 הודה בעדותו כי הוא לא דרש מהתובעים אישור של מודד מוסמך (עמ' 12, שו' 25-22). הוא גם אישר שהוא לא קיבל תכנית מודד (עמ' 22, שו' 3-2).

 

            אין ספק, שהנתבע 2 היה חייב לבקש ולקבל אישור של מודד מוסמך, בין לצורך החפירה, בין לצורך יציקת היסודות, ובין לצורך המשכת הבנייה לאחר מכן. אין ספק, שהנתבע 2 היה חייב, במסגרת הביקורת שהיה עליו לעשות, לבדוק שביצוע הבנייה תואם למסמכי ההיתר. על פי סעיף 16.00 (א) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) הנ"ל, לא רק אסור להתחיל בעבודות בנייה ללא אישור בכתב של מודד מוסמך כי מקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבניין כפי שאושר בהיתר, אלא גם אסור להמשיך בעבודות ללא אישור כזה.

 

לאור תקנה 16.00 (א) הנ"ל, הרי שגם אם הייתי מקבל את טענת הנתבע 2 שהוא בא לבית לאחר חפירת היסודות ולאחר סימון המתווה של הבית, אין הדבר משחרר אותו כהוא זה מחובתו לבדוק ולברר את התאמת מיקום הבניין לתכנית ולהיתר ואם יש אישור של מודד מוסמך לכל זאת, גם באותו שלב שהופיע, לטענתו, דהיינו לאחר חפירת היסודות אך לפני יציקתן של היסודות והמשך הבנייה.

 

            אין לקבל גם את טענת הנתבע 2 כאילו הוא לא יכול היה לראות באותו זמן את קו הבניין משום שהוא היה בשטח של יציקת המפלס התחתון של הבית ומשם הוא לא יכול לראות את קו האספלט של כביש כי הוא היה נמוך יותר ולא היה לו קו אויר לאספלט (עמ' 17, שו' 28-27).

 

            חובתו של הנתבע 2 הייתה לבדוק את הדברים בצורה יסודית ונכונה, לדרוש קבלת אישור ממודד מוסמך, ולבדוק התאמת מיקום הבית לתכנית ולהיתר. דברים אלו אינם אמורים להיעשות על פי מראית עיניים בשטח. מראית עין כזו היא שטחית בלבד ואינה אומרת דבר. הביקורת צריכה להיעשות על ידי בדיקה קפדנית של התכניות וההיתר מול מה שמתבצע בפועל בשטח. כזאת לא נעשה ע"י הנתבע 2.

 

אשם תורם מצד התובעים ומצד הנתבע 1

 

            איני מקבל את טענת הנתבע 2 כאילו יש אשם תורם מצד התובעים או מי מטעמם בנושא האחריות למיקומו של הבית, אשם המנתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו ו/או מחדליו של הנתבע 2 לבין הסטייה והחריגה שנעשו בבניית הבית.

 

            באשר לאחריותו של קבלן הביצוע של השלד – הנתבע 1, אין ספק שהנתבע 1 אחראי אף הוא לסטייה. אולם אחריותו של הנתבע 2 נשארת בעינה ואינה מתמעטת מכוח העובדה שגם קבלן העבודה אחראי לחריגה.

 

            יצויין, כי על פי סעיף 16.07 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) – הוראות חלק ט"ז של התקנות המתייחסות לביקורת במקום הבנייה ולאיסור עבודות בנייה או המשכן אלא אם התקיימו התנאים האמורים בתקנות, חלות גם על האחראי לביצוע השלד.

 

כמו כן, על פי תקנה 16.08 א: "אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבנייה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, לפי כל דין".

 

מהאמור לעיל רואים כי האחריות המוטלת על מפקח עליון או על עורך בקשה או על מתכנן שלד הבניין או על האחראי לביקורת, איננה פוטרת ואיננה ממעטת מהאחריות החלה על מבצע השלד או הקבלן הראשי. הוא הדין גם בהיפוכו של דבר, דהיינו האחריות המוטלת על מבצע השלד, או על הקבלן הראשי איננה פוטרת או ממעטת מהאחריות החלה על המפקח העליון או בעלי התפקידים האחרים. כל אחד נשאר עם האחריות אשר חלה עליו על פי החוק.

 

            באשר לאשם התורם הנטען ע"י הנתבע 2 ביחס לתובעים – אינני מקבל את הטענה שהנתבע 2 לא יכול ולא היה צריך היה לצפות שהתובעים, שאינם מבינים בבנייה, לא ינקטו בכל האמצעים וההליכים הדרושים על מנת לבצע את הבנייה בהתאם לתקנות. הנתבע 2 הכיר את התובעים מספר חודשים ניכר בטרם החלה הבנייה בפועל. הוא ערך את הבקשה להיתר עבורם ותכנן עבורם את הבית והוא ידע היטב כי הם אינם מתמצאים בכל הנושא הקשור לבניית הבית. בוודאי לא בכל הקשור לתקנות. הוא גם ראה שהתובעים שוכרים קבלני משנה בעצמם וכי אין להם כל הדרכה וסיוע, למרות שהם עושים זאת בפעם הראשונה בימי חייהם, כפי שהעידה התובעת. במצב דברים זה, היה צריך הנתבע 2 לדעת ולצפות שאחריותו, הלכה למעשה, גדולה מאד וכי הוא חייב לדבוק בכל מסגרת תפקידיו על פי החוק בצורה קפדנית כדי שלא תקרה תקלה, כפי שבסופו של דבר קרתה.

 

            אחריות הנתבע 2 לסטייה של הבנייה מקו החזית הקדמי של הבנין, הינה ברורה. מעשיהם ו/או מחדליהם של התובעים או של הנתבע 1 אינם מנתקים את הקשר הסיבתי בין מעשיו ומחדליו של הנתבע 2 לסטייה ולחריגה בבנייה.

אציין כי פסקי הדין שהמציא ב"כ הנתבע 2 מתייחסים לאחריותו של מודד ולא של מפקח עליון, ולניתוק הקשר הסיבתי למדידות שגויות שנעשו על ידי המודד, על ידי בעלי התפקידים האחרים שהיו במהלך הבנייה, כמו הקבלן המבצע, המהנדס והמפקח. אין הדברים דומים לענייננו.

 

 

 

יא.        הנזק

 

            המומחה קבע את ירידת הערך של הבית בעקבות החריגה בבנייה, בסכום השווה ל- 20,000 דולר. (במש/1, עמ' 7,8, פרק ב,ג).

 

            בית המשפט מקבל את ממצאי והערכת המומחה הממונה וקובע כי ירידת הערך של הבית בגין הסטייה במיקום הבית, הינה בסכום בשקלים השווה ל- 20,000 דולר.

 

            התובעים טוענים כי נגרמה ונגרמת להם גם עגמת נפש הקשורה בעקבות הקרבה הגדולה אל הכביש, מרעש מוגבר של תנועת כלי רכב ואנשים בכל שעות היממה ומהעובדה שאין להם חצר בחזית הבית.

 

            אין לקבל את טענת הנתבע 2 כאילו מדובר בסטייה זניחה, או כי הסכום שנקבע בגין ירידת ערך כולל גם את המטרדים וראשי הנזק שבגינם מבקשים התובעים פיצוי עבור עגמת נפש. ירידת הערך של הבית, פרושה הנזק העתידי שייגרם לתובעים בעת שירצו למכור את ביתם, שאז מחיר הבית יהיה נמוך מהמחיר הרגיל והמקובל בשוק בשל הסטייה בבנייה והקרבה של הבית אל הכביש – 3 מטר בלבד. ואילו הפיצוי עבור עגמת נפש, פירושו פיצוי בגין המטרדים היומיומיים, הרעש, קירבת האנשים ברחוב, הזיהום, העדר גינה בחזית, והצער שנגרם לתובעים בשל כל הנ"ל, בעקבות מצבו של הבית ומצבם הם בגלל הסטייה ובניית הבית בקרבה גדולה יותר לכביש.

 

            אני פוסק לתובעים פיצוי בגין המטרדים היומיומיים, הצער ועגמת הנפש, סך של 5,000 ש"ח.

 

            לתובעים מגיע החזר הוצאות המומחה מטעמם, המהנדס קיינר, בסך של 2,825 ש"ח, מיום 1.1.01 (ע"פ חשבוניות מס, נספחים כ"א 1, כ"א 2, כ"א 3, לת/1).

            המומחה קבע בחוות דעתו את עלות תיקון הליקויים בגג הרעפים בסך של 1,800 ש"ח. (במש/1, עמ' 5,6, פרק א (1) ). המומחה קבע כי הנתבע 1 אחראי לליקויים אלה. אינני מוצא כי יש מקום לחייב גם את הנתבע 2 בעלות זו.

 

            המומחה קבע בחוות דעתו את עלות תיקון הליקויים בשל איטום החלונות בסך של 1,100 ש"ח. (במש/1, עמ' 6, פרק א (2) ). המומחה קבע כי הנתבע 3 אחראי לליקויים אלה. לגבי הנתבע 3 כבר ניתן פסק דין חלקי כפי שצויין במבוא לפסק הדין. אינני מוצא כי יש מקום לחייב גם את הנתבע 2 בעלות זו.

 

            סיכום

 

            סך כל הפיצויים המגיעים לתובעים על פי פסק דין זה הם כדלקמן:

א.      ליקויים בגג הרעפים -                      1,800 ש"ח.

ב.      ליקויים באיטום חלונות -                  1,100 ש"ח.

ג.       ירידת ערך (4.6 X 20,000 $) -                   92,000 ש"ח.

ד.      צער ועגמת נפש -                           5,000 ש"ח.

ה.     החזר הוצאות המהנדס קיינר -        2,850 ש"ח.

 

            אני פוסק בזה כי הנתבע 1 ישלם לתובעים את הסכומים הבאים:

 

1.         סך של 2,900 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום חוות הדעת של המומחה – 10.8.00, ועד התשלום בפועל – בגין הליקויים על פי סע' יב.1 (א), (ב) לעיל.

 

2.         סך של 29,100 ש"ח, בצירוף ריבית והפריש הצמדה למדד מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל – בגין חלקו בירידת הערך ועגמת הנפש, על פי סע', יב.1 (ג), (ד) לעיל – 30%.

 

3.         סך של 855 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום 1.1.01 ועד התשלום בפועל – בגין חלקו בהוצאות המהנדס קיינר, על פי סע' יב.1 (ה) לעיל – 30%.

 

4.         30% מאגרת התביעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן 4,500 ש"ח שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

 

5.         פסק הדין נגד הנתבע 1 ניתן בהעדרו, לאחר שהנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו. בנוסף, (ודי בסיבה הראשונה), הוא גם לא התייצב לדיונים. פסק הדין ניתן על פי חלוקת האחריות כפי שקבע בית המשפט לאחר שדן בתובענה לגופה.

 

            אני פוסק בזה כי הנתבע 2 ישלם לתובעים את הסכומים הבאים:

 

1.         סך של 58,200 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל – בגין חלקו בירידת הערך ובעגמת נפש, על פי סע', יב.1 (ג), (ד) לעיל – 60%.

 

2.         סך של 1,710 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל – בגין חלקו בהוצאות המהנדס קיינר, על פי סע' יב.1 (ה) לעיל – 60%.

 

3.         60% מאגרת התביעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן 9,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

 

 

עו"ד צבי שטיין | ליקויי בנייה | הבאר 3 רמת גן 52456 | 03-6728559 , 03-6720503 | פקס 03-6739193
פרסום ושיווק באינטרנט - interclick
ADMIN
3D Graphics