97.חברת פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ חויבה לפצות רוכש דירה בגין ליקויי בניה ,עגמת נפש הוצאות וראשי נזק נוספים
חברת פרץ בוני הנגב חויבה ע"י ביהמ"ש בפתח תקווה לפצות את מר בסאלי שהיה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה שנתגלו בדירה שרכש וכן בגין ראשי נזק נוספים.
להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:
מבוא
לפניי תביעה שעניינה ליקויי בניה ואי התאמות וכפועל יוצא אף פיצויים בגין נזקים להם טוען התובע כתוצאה מהליך התיקונים שנשא פרי חלקי בלבד וכן בגין עוגמת הנפש שסבל בתהליך.
התובע רכש דירת 5 חדרים (להלן – הדירה), מהנתבעת שהיא חברה קבלנית העוסקת בבנייה ומכירה של בתים ודירות.
הסכם המכר בין התובע לנתבעת נחתם ביום 05.03.2008 ובסמוך ליום 28.02.2009 נמסרה החזקה בדירה לידיו של התובע.
טענות התובע בתמצית
התובע פרט בכתב תביעתו את הליקויים ואי ההתאמות אשר נמצאו בדירתו. כתב התביעה נתמך בשתי חוות דעת מומחים מפורטות מטעם התובע. לטענת התובע פנה הוא בעצמו וכן באמצעות עו"ד לנתבעת ולבאי כוחה על מנת שיתוקנו הליקויים, אך כל שהושג מפניות אלו היה תיקונם של חלק קטן בלבד של הליקויים.
טענות הנתבעת בתמצית
הנתבעת טענה כי היא נכונה הייתה לבצעה את כל התיקונים שהיו דרושים, לתיקון כל הליקויים שנרשמו בפרוטוקול המסירה של הדירה, אך התובע הערים קשיים בכל שלב ושלב על מנת שהנתבעת לא תוכל לבצעם.
לעדויות מטעמה צרפה הנתבעת חוות דעת של מהנדס הבנין ושמאי מקרקעין, נחום פרמינגר, אשר ערך ביקור בדירה ביום 04.08.2011 ומסר חוות דעתו ביום 28.08.2011 בה אמד את עלות תיקון הליקויים בסך של 2,650 ₪.
בסיכומיה עותרת הנתבעת לאפשר לה לבצע את התיקונים בעין ובמידה ובית המשפט לא יאפשר זאת, עותרת שלא לזכות את התובע, בגין הליקויים, מעבר לסך שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט.
דיון
מומחה בית המשפט – המהנדס אייל שנהב
לאור הפער בין חוות הדעת של המומחים מטעם התובע והמומחה מטעם הנתבעת, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, המהנדס אייל שנהב (להלן – המומחה מטעם בית המשפט או מר שנהב).
עוד עולה מתוך סיכומי הצדדים כי בשלב זה זנחו הצדדים את חוות דעת המומחים מטעמם והסכימו לקבל את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט כמיישבות את המחלוקת בדבר הליקויים הדורשים תיקון וכן עלויות התיקון.
לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המפורטת של מר שנהב הנני מקבלת את חוות דעתו ומוצאת כי הינה אובייקטיבית, תקינה ובלתי מגמתית.
הצדדים נותרו חלוקים אודות זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים המפורטים בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בעין, וכן ביחס לפיצויים אותם מבקש התובע בגין ראשי הנזק השונים, אדרש למחלוקות, ואכריע בהן אחת לאחת.
הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים
מתוך השוואת הליקויים המוזכרים בפרוטוקול מסירת הדירה (ת/1) לליקויים המפורטים בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, עולה כי ישנם ליקויים שהופיעו כבר בפרוטוקול מסירת הדירה ולא תוקנו עד לבדיקתו של מר שנהב, בייחוד בנושא מקלחות, ריצוף, חלון ממ"ד, וזאת למרות הזדמנויות רבות בהן כן נערכו תיקונים בדירה ולכן באותן הזדמנויות הייתה לנתבעת אפשרות לבצע גם תיקונים אלו שכבר היו בידיעתה באותו מועד.
מקבלת אני כמהימנים את דברי התובע אשר הצביע על 6 ימים בתאריכים 03.01.2010-10.01.2010 וכן יום נוסף בתאריך 23.12.2010 בהם לקח ימי חופשה ממקום עבודתו, כדי להיות נוכח בעת ביצוע תיקונים בדירה, כאשר במועד האחרון אף נערך פרוטוקול תיקון ליקויים (ת/2) ונרשם כי בוצעו חמישה תיקונים. משלא ניצלה הנתבעת את ההזדמנות שניתנה לה בעבר לתיקון הליקויים, היא איבדה את זכות התיקון. יפים לענייננו דברי כבוד השופט ס. ג'ובראן בע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד נז(6) 83, 92-93:" כאשר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והוא ביצע זאת באופן חלקי תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו הזדמנות לבצעם... אני סבור כי הוכח שהמשיבה קיבלה את ההזדמנות הנאותה לבצע את התיקונים לשביעות רצון הרוכשים... המשיבה לא השכילה לנצל הזדמנות זו כראוי ועל כן עומדת למערערים זכותם לקבלת הסעד הכספי אותו ביקשו, ואין לכפות עליהם כי יבוצעו בדירותיהם תיקונים נוספים על-ידי המשיבה... המשיבה מיצתה זכותה, בלא הצלחה, ואיבדה אמונם של המערערים." יתר על כן, בנסיבות תיק זה, משהדירה נמכרה, הסעד של תיקון בעין הפך סעד תיאורטי שאינו תואם את המציאות כפי שהיא כיום.
לפיכך אני דוחה את עתירת הנתבעת ליתן לה הזדמנות לתקן בעין את הליקויים ומקבלת את עתירתו של התובע לקבלת סעד כספי.
נזקים עקיפים
פיצוי בגין הפסד ימי עבודההתובע עותר לקבלת פיצוי בגין אובדן ימי חופשה והפסד ימי עבודה כאשר נאלץ לשהות בדירה על מנת שהנתבעת תוכל לבצע את התיקונים של הליקויים. לביסוס רכיב זה הציג התובע אישור ממעבידו (נספח 12 לתצהיר עדותו) בו מפרט המעביד את ימי החופשה לשנת 2010 ומציין כי חלקם נוכו ממכסת ימי החופשה השנתיים וכאשר הגיעו למיצוי מקסימאלי, ימי החופשה נוכו מהשכר, אך אין פירוט כמה ימי חופשה נוכו מהשכר.
לטענת הנתבעת סעיף 34 להסכם המכר קובע כי מחובתו של הדייר לאפשר ביצוע תיקונים והדבר אף מעוגן בהוראות החוק.
אכן אין הכרח שדווקא התובע יהיה נוכח בדירה בעת ביצוע התיקונים, ויש לנהוג במידתיות ובסבירות. בנסיבות דנן המדובר בשבעה ימי תיקונים שנדרשו והדבר אינו חורג מגדר הסביר, בהתחשב בעובדה שהנתבעת לא זוכה לתקן בעין את שאר הליקויים והתובע, שבינתיים מכר את הדירה יקבל סעד כספי ולא יידרש לוותר על ימי עבודה נוספים לצורך תיקון הליקויים, אין בקיום תיקונים במשך שבעה ימים משום חריגה ממתחם הסבירות כדי זיכויו של התובע בפיצוי.
לפיכך אני מוצאת לדחות את רכיב זה של התביעה.
דיור חלופי
המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי ביצוע התיקונים יצריך 7 ימי עבודה מתוכם 4 בהם הדירה לא תהיה ראויה למגורים. בנסיבות רגילות הדבר מצריך פיצוי הדייר על הצורך בדיור חלופי, אולם בנסיבות תיק זה, התובע לא עתר לפיצוי זה, משהדירה נמכרה והתובע לא צפוי להידרש להשלכות התיקון בעין. לפיכך אין מקום לפיצוי בגין רכיב זה בנסיבות אלו.
עגמת נפש
טוען התובע לפיצוי בגין כל הליקויים, ההתכתבויות, הניסיונות הכושלים לבצע תיקונים בביתו, הפסד ימי העבודה, אי הנוחות, הלכלוך והאבק, חוסר הסדר, אבדן הפרטיות ושיבוש מהלך החיים התקין, בגין עגמת הנפש מכל אלו עתר לפיצוי בסכום של 20,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
מנגד טענה הנתבעת כי הליקויים שנמצאו היו מינוריים ואינם פוגעים ביכולת ליהנות מהדירה. עוד טענה כי הנתבעת עשתה מעל ומעבר על מנת לנסות להשביע את רצון התובע כאשר ניסיונות רבים מצידה נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד התובע, ולפיכך עתרה להגביל את סכום הפיצוי הרכיב זה לסכום שלא יעלה על 2,000 ₪.
בבוא בית המשפט להעריך את עגמת הנפש ולכמת אותה לכדי פיצוי כספי שוקל בית המשפט מכלול רחב של שיקולים ובהם את עוצמת הפגיעה, משך הפגיעה, השפעת הפגיעה על חיי הנפגעים, מידת הצפיות של עגמת נפש מסוג שנגרם בעסקאות מסוג זה, התנהגות הצדדים, נסיבות מיוחדות של כל מקרה ומקרה.
הנושא שבפניי העוסק בליקויי בנייה ותיקונם מאופיין ברמה מסוימת של חיכוכים צפויים בין רוכש הדירה לבין הקבלן, כך שרוכש סביר מכין עצמו מראש לכך שיידרש למידה מסוימת של התמודדות עם ליקויים, התכתבויות, ניסיונות כושלים לבצע תיקונים, אי נוחות, לכלוך ואבק, חוסר סדר, אבדן פרטיות, שיבוש מסוים של מהלך החיים התקין, מבלי שכל אלו יחשבו כיוצרים עגמת נפש ברת פיצוי, אלא חלק בלתי נפרד של רכישת דירה חדשה מקבלן והתאמתה. רק כאשר תיקון או אי תיקון הליקויים חורג מגבולות הסביר וההפרעה חורג מאותה צפיות סבירה נוצרת אותה עגמת נפש המזכה בפיצוי.
בנסיבות מקרה זה כפי שהן עולות מתוך כל שהובא בפניי מצאתי לנכון לפסוק בגין רכיב עגמת הנפש סך של 2,500 ₪.
החזר הוצאות ואגרות
החזר תשלום שכ"ט למהנדס– התובע הזמין חוות דעת זו לצורך הגשת התביעה בעלות 2,320 ₪, ואף נעזר במומחה זה לצורך הכנת שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט בעלות 590 ₪. פעולות אלו הן הוצאות סבירות לצורך ניהול המשפט..., שכר טרחת המומחה מטעם התובע הינו הוצאה סבירה ועל כן איני מוצאת להפחיתו.
לפיכך אני מוצאת לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא שכר טרחתו של המומחה וכן את התשלום עבור הכנת שאלות ההבהרה.
החזר תשלום ששולם למומחה מטעם בית המשפט – חלקו של התובע בתשלום שכרו של המומחה מטעם בית המשפט ישולם על ידי הנתבעת.
ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.