ברוכים הבאים לאתר של עו"ד צבי שטיין התמחות בתחום תביעות ליקויי בנייה, כשלים בבניה, ירידת ערך, בוררות וגישור בכל סוגי התביעות בתחום ליקויי בנייה.

ליקויי בניה- מאמרים || 9. ליקויי בניה- פיצוי בגין ירידת ערך בתביעות ליקויי בניה

ליקויי בניה- פיצוי בגין ירידת ערך בתביעות ליקויי בניה

 מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

1. מהי ירידת ערך?

  1.  ירידת ערך של נכס הינה הפרש המחיר שמוכר פוטנציאלי יוכל לקבל מקונה פוטנציאלי עבור הנכס שלו בשל קיומם של ליקויי בניה בנכס, לעומת המחיר שניתן יהיה לקבל עבור נכס דומה בסביבה בה מצוי הנכס.
  2. ירידת הערך מבוססת על הנזק שייגרם לשווי הדירה בשוק החופשי בעיני קונה פוטנציאלי סביר בגין הליקויים שאינם ניתנים לתיקון או שאין כדאיות מעשית לתקנם, וזאת עפ"י אופי ושיעור פגיעתם בשימוש השוטף והפונקציונלי בדירה, באסתטיות של הדירה וכיו"ב

2. מי מוסמך לקבוע ירידת ערך לנכס מקרקעין?

  1. האדם המוסמך לקבוע ירידת ערך לנכס מקרקעין הוא שמאי מקרקעין מוסמך הרשום בפנקס שמאי המקרקעין המנוהל לפי הוראות סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001.

  2. רבים נוטים לבלבל ביו המונח "מהנדס" לבין המונח "שמאי". למהנדס בנין, אין את ההכשרה המקצועית לקבוע ירידת ערך לנכס מקרקעין.

  3. מהנדס בנין, ואף לא אדם אחר כלשהו, אשר איננו שמאי מקרקעין, אינו רשאי לעסוק בשומת מקרקעין.

  4.  סעיף 13 א' לחוק שמאי מקרקעין קובע: "לא יעסוק אדם בשומת מקרקעין דרך שירות לכל בשכר, אלא אם כן הוא שמאי מקרקעין".

  5. סעיף 13 ב' לחוק שמאי מקרקעין קובע סנקציה עונשית כלפי מי שעוסק בשמאות מקרקעין בניגוד לאיסור הקיים על פי החוק.

  6. סעיף 12 לחוק שמאי מקרקעין אוסר על הגשת שומת מקרקעין לבית המשפט, אלא אם כן היא נערכה בידי שמאי מקרקעין.

3. באילו מקרים קיימת ירידת ערך לנכס מקרקעין?

  1. מאמרנו זה יתמקד ויעסוק, אך ורק  בירידת ערך בהקשר לליקויי בניה, ולא בהיבטים נוספים של ירידת ערך שיכולה להיגרם לנכס מקרקעין כתוצאה משינוי תכנית בנין עיר, בניית בית גבוה בסמוך החוסם את האור והאוויר וכו'.

  2. ליקויי בניה רגילים, אשר ניתנים לתיקון בצורה סבירה ומעשית, אינם גורמים לירידת ערך  של נכס מקרקעין. הליקויים יתוקנו, ואם התיקון ייעשה בצורה מקצועית ומושלמת, לא יישארו "עקבות" לתיקון. בהמשך מאמרנו נראה כי הדבר נכון בעיקרון, אך לא ממצה את כל האפשרויות ולעתים הדברים אינם אבסולוטיים.

  3. קיימים סוגי ליקויים, אשר לא ניתנים לתיקון מבחינה מעשית. לדוגמא, תקנות התכנון ובניה דורשות כי גובהה המינימלי של תקרה בדירת מגורים יהיה 2.50 מטר.
    במידה, ומסיבה כלשהי, בין תכנונית ובין ביצועית, נבנתה התקרה בגובה של 2.40 מטר, מבחינה מעשית, כדי לתקן ליקוי כזה, צריך להרוס את הבניין ולבנותו מחדש בגובה המתאים.
  4. תיקון של ליקוי זה, הגם שבאופו תיאורטי ניתן לביצוע, מבחינה מעשית בית המשפט לא יורה על הריסת הבניין ובנייתו מחדש על מנת לבנותו בהתאם לדרישות המינימום של תקנות התכנון והבניה.
    במקרה זה יפסוק ביהמ"ש פיצוי בגין ירידת ערך בהתאם לקביעת השמאי שימונה על ידי בית המשפט. פסק הדין המנחה בסוגיית פיצוי בגין ירידת ערך בשל גובה מופחת של דירה הנו ע.א. (י"ם) 68/86 71/85 סולל בונה בע"מ נגד ברקן ואח' .

  5. דוגמא נוספת: תקנות התכנון והבניה קובעות דרישות מינימום לשטח החלונות ביחס לשטח החדר עצמו. בניית חלון בשטח הנמוך ממידת המינימום, תיאורטית, מאפשרת את פירוק החלון ובנייתו מחדש במידות המתאימות אך בפועל לא יורה ביהמ"ש על ביצוע תיקון במקרה כזה ויפסוק פיצוי בגין ירידת ערך בשל מידה מופחת זו.
  6.  אמנם, תיאורטית, ניתן להרחיב את החלון, אולם הרחבה של חלון אחד תפגע באחידות החיצונית של הבניין, היא מצריכה בניה בקיר חיצוני, הדבר מחייב מתן היתר בניה, והסיכויים שיאופשר להרחיב את החלון, בנסיבות שכאלו, שואפים לאפס.

  7. דוגמאות נוספות בהן ייפסק פיצוי בגין עגמת נפש הנן באותם מקרים כאשר נבנו פרוזדורים או פודסטים של מדרגות במידה הקטנה במידת המינימום.

  8. כאשר מדובר במסדרון צר בתוך דירה, הדבר ניתן אולי לתיקון, אולם ספק אם הדבר כדאי מבחינה כלכלית.
    כדי להביא את המצב למידות המינימום הנדרשות בתקנות, יהיה צורך לפרק את כל הקירות הגובלים במסדרון, העברת נקודות חשמל/מים/ טלפון וכו' ממקום למקום בעלויות כספיות גבוהות ביותר.

  9. מעבר לכך, הגדלת רוחב המסדרון מחייבת, מאידך, הקטנה של כל החדרים הגובלים עמו. עלול היות מצב שכתוצאה מהרחבת המסדרון יקטן שטחם של חדרים מסוימים או חדרי אמבטיה או שירותים מתחת למידות המינימום התקנות ובמקרה שכזה, במה הועילו חכמים בתקנתם? להמיר ליקוי אחד בהרבה ליקויים אחרים?

  10. כאשר נבנה פודסט מדרגות במידה קטנה יותר ממידת המינימום הנדרשת על ידי התקנות, הבעיה של תיקון ליקוי שכזה הנה פחות כדאית ופחות מעשית.
    המדרגות מונחות על גרם מדרגות יצוק מבטון המחובר למבנה של הדירה עצמה וכדי לתקן מצב שכזה יצטרכו לפרק חצי דירה, לפרק את כל יציקת גרם המדרגות ואת הקירות הצמודים אליו.
    העלויות והנזקים הנלווים לכך יהיו גדולים עשרות מונים, דבר ההופך תיקון שכזה לבלתי מעשי ולבלתי כלכלי.

  11.  מקרים נוספים בהם ייפסק פיצוי בגין ירידת ערך הנם כאשר הדירה או חלק כלשהו ממנה נבנה במידות הקטנות מהמידות המובטחות בתשריט ו/או במידות הקטנות ממידות המינימום הקבועות בתקנות. לעיתים, מידות חדר כלשהו קטנות ממידות המינימום הנדרשות עפ"י התקנות, בין לגבי שטחו הכולל ובין לגבי מידות האורך ו/או הרוחב שלו, מצב השולל ממנו את הגדרת "חדר" ובמקרים שכאלו ייפסקו, בד"כ, פיצויים בגין ירידת ערך.

  12. יב. מקרים נוספים בהם ייפסקו פיצויים בגין ירידת ערך הם אלו בהם קיימת חוסר ניצבות של קירות בדירה, סטייה של קירות ביחס לקירות אחרים ו/או ביחס לתקרה.
    גם במקרים אלו, אין כדאיות מעשית ו/או כלכלית לתקן ליקויים כאלה והפיצוי יהיה על דרך של ירידת ערך ולא תיקון הליקוי.

4. השפעת קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש על פסיקת הפיצוי ע"י ביהמ"ש

  1. לקביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, בדרך כלל, ישנה השפעה מכרעת על קביעתו של ביהמ"ש באם לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך, אם לאו.

  2. המומחה מטעם ביהמ"ש, הנו "זרועו הארוכה" של ביהמ"ש בפן המקצועי של התיק. כשם, שבהיעדר נסיבות מיוחדות, יאמץ, ביהמ"ש, בדרך כלל, את קביעותיו של המומחה מטעמו בכל הקשור לקביעת עצם קיומם של ליקויים ותמחור עלות תיקונם, כך ניזון ביהמ"ש, בדרך כלל גם מקביעותיו של המומחה מטעמו בדבר הצורך בפיצוי בגין ירידת ערך וגובה .

  3. בל נשכח, כי לביהמ"ש שמורה עדיין ה"מילה האחרונה" גם בפסיקת הפיצוי בגין ירידת ערך, והוא רשאי לסטות מקביעותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש, אם כי המקרים בהם יעשה כן הם נדירים ורק כאשר קיימות סיבות כבדות משקל המחייבות לעשות זאת.

  4. מקרה בו ביהמ"ש הפעיל את שיקול דעתו ולא קיבל את חוות דעת המומחה נדון בעניין צור נגד דרוקר זכריה חברה קבלנית ואח' בו נפסק ע"י כבוד השופט בן חיים: "בעניין זה התייחס המומחה לקיר הדרומי במרפסת הדירה, המתנשא לגובה של 2.65 מטר.
    המומחה ציין כי בניית הקיר האמור יצרה כניסה לחלל גג הרעפים של הבניין אשר הגישה אליו הינה ממרפסת הדירה (להלן: "המחסן"). אשר להשפעתו של המחסן מבחינת שיקולי שומת הערך, נקט המומחה גישה אמביוולנטית. מחד גיסא, קבע כי הקיר הדרומי גורם לחסימת אור, אוויר ונוף למרפסת ולחדר הדרומי ותמחר ירידת ערך זו בסכום של 12,000 דולר.

    מאידך, קבע המומחה כי למחסן שנוצר נודע ערך כלכלי הנובע משימוש בפועל, ע"י התובעת. השמאי קיזז את הערך הכלכלי הנובע משימוש במחסן (בסכום של 6,500 דולר) מסכום ירידת הערך הגלום בהסתרת נוף, אוויר ואור ואמד את ירידת הערך "נטו" בסכום של 5,500 דולר.

    נקודת המוצא של המומחה בחוו"ד הייתה כי חזקה על התובעת שתעשה שימוש במחסן: עם זאת, פירט המומחה שני שיקולים אשר מכרסמים לא מעט בהנחת היסוד שלו, הדברים אמורים בעובדה לפיה לא ניתן להקנות לתובעת זכות קניינית במחסן וכן, בהיותו רכוש משותף זכאים כל הדיירים לעשות במחסן שימוש כמעבר לצורכי תחזוקה שוטפת (עמ' 11 לחוו"ד המומחה).

     על כך יש להוסיף כי בעדותה טענה התובעת כי אינה עושה שימוש במחסן ואף הביעה את חששה כי דירתה תהפוך לבסיס מעבר למחסן וכי דיירים אחרים פנו אליה וביקשו להשתמש במחסן (שם בעמ' 6,7).

     הגעתי למסקנה כי לא ניתן להשית על התובעת שווי ערך של מחסן שהיא לא חפצה בו, אינה עושה בו שימוש ו"הקמתו" נכפתה עליה, למעשה, מה גם שלא תוכל לרכוש בו זכות קניינית.

     נסיבות אלו מכרסמות בהערכת המומחה לפיה יש לקבוע ערך שוק לזכות השימוש במחסן. אני רואה לנכון איפוא לדחות את עמדת המומחה בסוגיה זו ופוסק כי אין לנכות מסכום ירידת הערך (שקבע המומחה בסכום של 12,000 דולר) את שווי עלות השימוש (בסך 6500 דולר).

    התוצאה היא איפוא הנזק שנגרם לתובעת והמיוחס לירידת הערך מסתכם לסך של 12,000 דולר".
  5. גם כבוד השופט אברהם טל לא קיבל את עמדתם של המומחים בפרשת נאוה אליהו ואח' נגד אשדר חברה לבניה בע"מ כפי שיובא בהמשך המאמר.

5. פסיקת פיצוי בגין ירידת ערך גם כאשר תוקנו כל הליקויים

  1. מה קורה במצב בו תוקנו כל הליקויים בדירה, האם ניתן לדרוש פיצוי בגין ירידת ערך הגם שתוקנו כל הליקויים?

  2. לכאורה, נראה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. הליקויים תוקנו, לא נותרו ליקויים נוספים לתיקון, לא קיימים ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ועל בסיס מה יש מקום לדרוש במצב שכזה פיצוי בגין ירידת ערך?

  3. ובכן, הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר. לעתים, ה"היסטוריה" של הדירה בה נמצאו הליקויים, ממשיכה ללוות את הדירה, גורמת לה ל "שם רע" ובכך נגרמת לדירה ירידת ערך.

  4. מקרה בו פסק ביהמ"ש פיצוי בגין ירידת ערך בשל אותה "היסטוריה" היה בפרשת אשכר נגד שכון ופתוח. במקרה זה נדונה, בין היתר, תביעת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה.
    הנתבעת טענה, כי משתוקנה הדירה כראוי, שוב אין ההיסטוריה שלה משפיעה על המחיר. בית המשפט דחה הטענה, קיבל את דעת השמאי ופיצה התובעים בראש נזק זה ב- 10,000 דולר.

  5. מקרה נוסף בו צידד ביהמ"ש בעמדה כי ניתן לפצות בגין ירידת ערך גם אם תוקנו הליקויים נדון בפרשת עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נגד יצחק מאיוסט ו-39 אח' בה נפסק: "עלות התיקונים אינה מפצה על נזק ירידת ערך הדירה, שכן דירה מתוקנת עשויה להיות שווה פחות מדירה חדשה, שלא היה בה ליקוי ולא נצרכה לתיקונים.
    לפיכך, אין מדובר בפיצוי כפול. המערערת טוענת כי בית המשפט קמא חייב אותה לפצות את המשיבים פעמיים על אותו נזק עצמו: פעם אחת-בעלות התיקונים של הליקויים. פעם שניה-בגין ירידת ערך הדירה.
    ולא היא. ראשית, הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה אמור לפצות את המשיבים, כפי שנאמר בפסק הדין, גם על ליקויים שלא ניתן או לא כדאי לתקנם. על ליקויים אלה לא ניתן למשיבים פיצוי אחר, אלא הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה. שנית, חלק מן הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה נובע עקב ביצוע התיקונים. פשיטא שדירה מתוקנת עשויה להיות שווה פחות מדירה חדשה, שלא היה בה ליקוי ולא נצרכה לתיקונים. נזק כזה הוא בר-פיצוי.
    עלות התיקונים אינה מפצה על נזק זה, ולפיכך הוסיף בית המשפט קמא פיצויים בגין ראש נזק זה בנפרד, והדין עמו".

  6. מקרה נוסף בו צידד ביהמ"ש בעד מתן הפיצוי נקבע ע"י כבוד השופט פלפל בפרשת אביסרור רפאל ואח' נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בה נפסק: "ירידת הערך, לפי חוות דעתו, באה בשל מספר גורמים:

    הרכיב הפסיכולוגי - קונה פוטנציאלי אשר יידע על ליקויי רטיבות בדירה ידרוש הנחה במחיר, בשל עברה של הדירה, בהשוואה לדירה תקינה.

    הרכיב הפיזיולוגי - אין ודאות להצלחת התיקונים, וזאת לאור ההצלחה החלקית של ניסיונות התיקון אשר ערכה צד ג' בעבר.


    מקובלת עלי ברמה העקרונית עמדתו של השמאי מנצבך. דירות שבהן היו בעבר ליקויי רטיבות אפילו אלה תוקנו, מעוררות חשש שאינו רק פסיכולוגי - אצל קונים פוטנציאלים.
    חשש זה, מתרגם עצמו בדרישת הנחה בעת קניית הדירה, והנחה זו, שמה השני הוא ירידת ערך הדירה.
    לגבי דירות כאלה, במיוחד בפרוייקט שיצא שמעו כרב ליקויים, כשעוף השמיים מוליך את הקול אודות ליקויים שבהם, יש כדי להשפיע על ירידת ערכם".

  7. כבוד השופט אברהם טל בפרשת נאוה אליהו ואח' נגד אשדר חברה לבניה בע"מ היה בדעה כי יש לפצות את התובעים בגין ירידת ערך במקרה זה בפוסקו: "אינני מקבל חוות-דעתו של השמאי אירני, שבּה תומך כאמור גם המהנדס פריידלין, לפיה אם ליקויי הרטיבות והעיבוי ניתנים לתיקון בדרך המתוארת בחוות-דעתו של המהנדס פריידלין אין הצדקה לפיצוי התובעים בגין ירידת ערך דירותיהם, ואינני מקבל דעתו שיהיה בכך משום "פיצוי כפול" לפצות את התובעים גם בגין עלוּת התיקונים שיבוצעו על-ידם וגם בגין ירידת ערך דירותיהם.

    קונה סביר שיִרצה לקנות דירה, גם אם מסיבותיו יעדיף לקנות דירה במקום מגוריהם של התובעים, יירתע מקניית דירה שיש בה תופעות של רטיבות ועיבוי כפי שנראו על-ידי המהנדס פריידלין וכפי שנראות בתמונות שצורפו לתצהירי התובעים, וזאת גם לאחר שהנתבעת תיקנה את הליקויים בתום שנת הבדק ולאחר הגשת התביעה וקבלת חוות-הדעת של המהנדס ברגמן.
    כך יעשה הקונה הסָביר אם יֵדע שתופעות הרטיבות והעיבוי חזרו על עצמן בתקופות החורף, גם לאחר ביצוע תיקונים על-ידי הנתבעת.

    בנסיבות אלה ייאלצו התובעים למכור את דירותיהם בתמורה נמוכה מזו שהיו מקבלים אלמלא ליקויי הבנייה שגרמו לרטיבות ולעיבוי או שתידרש להם תקופה ארוכה יותר עד שיצליחו למכור את דירותיהם כשוֹויין בשׁוּק ביום המכירה.

    ראשית, הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה אמור לפצות את המשיבים, כפי שנאמר בפסק-הדין, גם על ליקויים שלא ניתן או לא כדאי לתקנם. על ליקויים אלה לא ניתן למשיבים פיצוי אחר, אלא הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה. שנית, חלק מן הפיצוי בגין ירידת ערך הדירה נובע מן הירידה בערך הדירה עקב ביצוע התיקונים. פשיטא שדירה מתוקנת עשויה להיות שווה פחות מדירה חדשה, שלא היה בה ליקוי ולא נצרכה לתיקונים. נזק כזה הוא בר-פיצוי. עלות התיקונים אינה מפצה על נזק זה, ולפיכך הוסיף בית-המשפט קמא פיצויים בגין ראש נזק זה בנפרד, והדין עימו."
     

6. עמדת בתי המשפט השוללת פיצוי בגין ירידת ערך גם כאשר תוקנו כל הליקויים

  1. עמדה זו, איננה העמדה היחידה של בתי המשפט. קיימת גם פסיקה הפוכה לפיה שללו בתי המשפט את מתן הפיצוי בגין יריד ערך בשל קיומם של ליקויים שתוקנו.

  2. בפרשת כהן פרי ואח' נגד רמט בע"מ, בביהמ"ש המחוזי בירושלים הובעה דעה כי אין מקום לפצות בגין ירידת ערך כאשר הליקויים תוקנו. ביהמ"ש פסק: "אני דוחה בשתי ידיים את גרסתו של שמאי המקרקעין מר משה מנצבך אשר העיד מטעם התובעים והעלה את הגרסה התיאורטית כי גם מקום שתיקוני ליקויים במבנה מועילים לפתור באופן מלא פגמים ותקלות הקיימים בו, גם אז עשוי להיגרם אובדן-ערך לדירה.

    בהקשר לכך הוא מציין בעדותו כי במצב שבו היו פעם בעיות רטיבות בדירה, גם אם תוקנו באופן מלא עלולה להיגרם ירידת ערך של עד  % 45 ממחיר הדירה (עמ' 34). גרסה זו אינה הגיונית ואינה מסברת אפילו את אוזני ההדיוט שאינו מצוי ברזי שוק המקרקעין".

  3. פרשת זעפרני נגד רמט זכתה להיות נדונה בשלוש ערכאות של בתי המשפט. הערכאה הראשונה שדנה בעניין הייתה כבוד השופט צבי טל בשבתו בביהמ"ש המחוזי בירושלים שם פסק כבוד השופט טל:" עקרון תום הלב העביר מן העולם את הנוסחה הישנה "ייזהר הקונה". מוכר היודע על פגם נסתר בממכרו שהקונה אינו מסוגל לדעת עליו ואינו מגלה זאת לקונה, הרי הוא חוטא לעקרון המו"מ בתום לב. בעצם, המדובר בהגינות מסחרית פשוטה.

    גם טענת ה"פיצוי הכפול" אינה נראית לי. למשל, מכונית שניזוקה בתאונה ותוקנה. גם אם תוקנה כהלכה ובעליה פוצה במלואו על מחיר התיקון, עדיין יקבל במכירתה פחות מאשר עבור מכונית דומה שלא נפגמה. ואפילו החלפים שלה עתה חדשים יותר משהיו. וכל כך למה – מפני שתמיד מקנן החשש בלב הקונה שהתיקון יתגלה כחסר. ולכן מקבל בעל המכונית שניזוקה פיצוי על פחיתת ערכה בנוסף על עלות התיקון, ואין כאן "פיצוי כפול".הוא הדין לפגם רטיבות בדירה שתמיד יחשוש הקונה פן ישוב הנגע".

  4.  ה"סיבוב השני" נדון בבית המשפט העליון, אשר ביום 17.10.96 קיבל את ערעורה של חברת רמט ופסק: "המשיבים קיבלו פיצוי מלא לשם תיקון כל הפגמים ולא עולה מחוות דעת המומחה תשתית ראויה לקבוע על פיה ירידת ערך". לפיכך הורה בית המשפט על תיקון פסק הדין על ידי ביטול החיוב בפיצויים בשל ירידת הערך".

  5. ה"סיבוב השלישי" נדון בביהמ"ש העליון בדיון נוסף אשר הוגש ע"י זעפרני אשר  טענו כי ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של כבוד השופט צבי טל עומדת בסתירה להלכה שנפסקה בפרשת עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח' (טרם פורסם).

  6. כבוד הנשיא ברק דחה את הבקשה בקובעו: "לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עיון בבקשה, כמו גם בפסק דין עמיגור, מצביעים על כך כי אף המבקשים מסכימים כי לשם קבלת פיצוי בראש הנזק של ירידת הערך, יש להוכיח ולהביא ראיות לעניין נזק זה. לפיכך, בקשתם של המבקשים עוטה אומנם איצטלה משפטית, אך עיקרה השגה על קביעתו של בית המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית לנזק של ירידת הערך. משקבע בית המשפט כי לא הובאו ראיות כנדרש בסוגיה זו, אין השאלה המשפטית המועלית בבקשה - במידה ואכן היא מתעוררת בעיקרה (ומבלי להכריע בסוגיה זו) - מקימה עילה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה, ודין הבקשה להידחות".

7. סיכום

  1. בפתח מאמרי הסברתי את משמעותו של המונח "ירידת ערך" והבהרתי מיהו האדם המוסמך לקבוע ירידת ערך לנכס מקרקעין.

  2. בהמשך המאמר פירטתי את המקרים וסוגי הליקויים הגורמים לירידת ערך של נכס מקרקעין.

  3. הדגשתי את השפעת קביעות המומחה מטעם בית המשפט על הפיצוי הנפסק ע"י בתי המשפט בגין ירידת ערך.

  4. בהמשך המאמר הבאתי דוגמאות מהפסיקה אשר פסקה פיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויי בניה ולצורך האיזון, הובאה גם פסיקה הפוכה של בתי המשפט אשר שללה פיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויי הבניה.
    הותר לפרסום ביום  2.12.2009.


*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-30 שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל  ZVIS7@BEZEQINT.NET

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בראש הנזק של פיצוי בגין ירידת ערך בתביעות ליקויי בניה, מסביר את משמעותו של המונח "ירידת ערך" ומבהיר מיהו האדם המוסמך לקבוע ירידת ערך לנכס מקרקעין. המאמר מפרט את המקרים וסוגי הליקויים הגורמים לירידת ערך של נכס מקרקעין, ומדגיש את השפעת קביעות המומחה מטעם בית המשפט על הפיצוי הנפסק ע"י בתי המשפט בגין ירידת ערך. בנוסף, מביא המאמר דוגמאות מפסיקת בתי המשפט אשר פסקה פיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויי בניה ולצורך האיזון, הובאה גם פסיקה הפוכה של בתי המשפט אשר שללה פיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויי הבניה.

עו"ד צבי שטיין | ליקויי בנייה | הבאר 3 רמת גן 52456 | 03-6728559 , 03-6720503 | פקס 03-6739193
פרסום ושיווק באינטרנט - interclick
ADMIN
3D Graphics