109.חברת מנרב פרויקטים בע"מ חויבה לפצות רוכש דירה בכ-100,000 ₪ בגין ליקויי בניה וראשי נזק נוספים​

חברת מנרב פרויקטים בע"מ חוייבה ע"י בית משפט השלום בתל אביב ביום 20.7.15 לפצות רוכש דירה  אשר היה מיוצג על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בנייה, הפסד דמי שכירות, עגמת נפש הוצאות ושכ"ט עו"ד.

להלן קטעים ותקצירים נבחרים מפסק הדין

טענות הצדדים

טוען התובע כי עם מסירת הדירה נתגלו בה ליקויי בנייה רבים, וביניהם גם ליקויי רטיבות, אשר לא תוקנו על ידי הנתבעת וזאת הגם שהוגשו לה תלונות רבות וחרף ניסיונות רבים לתאם ביקור של נציגים מטעמה לשם תיקון הדרוש. התובע מוסיף על האמור כי הלכה למעשה זלזלה בו הנתבעת במשך זמן רב והתעלמה מפניותיו. עוד טוען הוא כי גם כאשר שלחה הנתבעת נציג מטעמה לתיקון הליקויים, עשתה זאת כדי לצאת ידי חובה בלבד ובשטחיות, וכי לא דאגה לביצוע תיקון יסודי.

בתביעתו, תבע התובע, בנוסף, פיצוי בגין הפסד דמי שכירות, בגין דיור חליפי, בגין עגמת נפש  ובגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

הנתבעת טענה כי יש לאפשר לה לתקן את ליקויי הבנייה בדירה בעצמה וכי אין לחייבה בסעד כספי, וזאת הן משום שתיקנה בעבר את ליקויי הרטיבות בשתי פעימות, הן משום הקשיים שהערימו עליה התובע והשוכר, והן משום שממילא דורש תיקון של ליקויי רטיבות זמן וסבלנות.

בנוסף, טענה הנתבעת כי התובע איננו זכאי לתוספת בגין תיקון הליקויים על ידי קבלן מזדמן משום התנהלותו, ואף לא לפיצוי בגין הפסד דמי השכירות, שכן הוא נמנע מלהעלות את דמי השכירות למרות שיכול היה לעשות כן על פי הסכם השכירות שנחתם עם השוכר. בדומה טוענת היא כי אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש.

ליקויי הבנייה -הזדמנות נאותה לתקן

בענייננו, טוענת הנתבעת כי התובע לא נתן לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים בדירה לאחר קבלת חוות דעת המומחה וכי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים במקום לחייבה בתשלום.

מנגד טוען התובע כי דווקא ניתן לנתבעת הזדמנויות רבות לתיקון אשר הוחמצו על ידה, ומשכך כי יש לחייבה בתשלום מלוא הסכומים שפורטו בחוות דעת המומחה.

אבהיר בעניין זה איפוא כבר עתה כי היה על התובע ליתן לנתבעת הזדמנות לתיקון הליקויים טרם הגשת התביעה ולא לאחריה. משכך גם אין לחייבו לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו בחוות דעת המומחה.

לא כל שכן שעה שהדירה נמסרה לתובע ביום 20/5/09 ואילו חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט הוגשה ביום 12/8/13, היינו למעלה מ-4 שנים מאוחר יותר ולאחר שלצורך ביצוע התיקונים באופן מלא, היה על התובע להגיש את התביעה שבפניי.

משכך אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה יש לאפשר לה לתקן את ליקויי הבנייה בדירה במקום לחייבה בתשלום.

חוות דעת מומחה בימ"ש

בחוות דעתו קבע המומחה כי עלות תיקון ליקויי הבנייה שבדירה הינה בסך של 41,300 ₪ כולל פיקוח הנדסי ומע"מ. עוד קבע כי ככל שהתיקונים האמורים יבוצעו על ידי קבלן מזדמן, יש להוסיף לסכום האמור סך של 25%.

טוען התובע כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה (לרבות התוספת בסך של 25%), וכי יש להוסיף עליה סך 2,500 ₪ שיידרשו עבור פירוק וריצוף מחדש של רצפת חדרי הרחצה (עמ' 2 לתשובות המומחה, סעיף 1(ו)), בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ, ובתוספת 25% עבור ביצוע על ידי קבלן מזדמן ובסך כולל של 4,056 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת (לחילופין) כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מבלי להוסיף לה את הסך בגין פירוק הריצוף בחדרי הרחצה. לחילופי חילופין טוענת הנתבעת כי אין להוסיף על הסך האמור את התוספת עבור תיקון הליקויים על ידי קבלן מזדמן.

משכך וכבר בשלב זה בו מסכימים למעשה הצדדים לאמץ את חוות דעתו של המומחה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 41,300 ₪.

תוספת בשיעור 25% עבור תיקון ליקויי הבנייה על ידי קבלן מזדמן

טוען התובע כי יש לאמץ את האמור בחוות דעת המומחה גם באשר לתוספת הנדרשת היה והתיקונים יבוצעו בידי קבלן מזדמן.

מנגד טוענת הנתבעת כי הואיל והתובע הערים עליה קשיים רבים, ואף לא הודיע בזמן על ליקויי הבנייה שנתגלו בדירה, אין לפסוק לו תוספת זו.

גם אם הערים התובע קשיים על הנתבעת הרי שעדיין הצליחו נציגי הנתבעת לבקר בדירה פעמים רבות. משכך, שוכנעתי כי ניתנה לה הזדמנות נאותה לתקן את כלל ליקויי הבנייה בדירה. משכך אני מוצאת לחייב את הנתבעת גם בתשלום התוספת בסך של 25% המגיעה כדי סך של 10,325 ₪ נוספים.

על כן אני קובעת כי בגין ליקויי בנייה בדירה, על הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 51,625 ₪.

פיצוי בגין דיור חליפי

בחוות דעתו קבע המומחה כי לצורך תיקון ליקויי הבנייה בדירה יש צורך בפינוי הדיירים למשך שבוע ימים. על רקע האמור טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין דיור חליפי לתקופה קצרה של עד חודש ימים ובסך, על דרך האומדנא, של 5,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת כי יש לחייבה בתשלום סמלי בלבד עבור שבוע אחד בלבד ובסך של 1,500 ₪ אותם כבר הפקידה, ביום 20/7/14, בקופת בית המשפט.

משכך ולאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים אני מחייבת את הנתבעת בתשלום בסך של 4,000 ₪ עבור דיור חליפי למשך תקופת התיקון בין שזו תארך כשבוע ובין שתארך פרק זמן ארוך מזה.

הפסד דמי שכירות

בכתב התביעה טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין הפסד דמי שכירות חודשיים בסך כולל של 22,100 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת כי התובע לא עשה דבר להקטנת נזקו ובכלל כך כי לא העלה את דמי השכירות בתקופת האופציה למרות שעל פי סעיף 7 להסכם השכירות המוקדם יכול היה לעשות כן, ואף לא פעל לתיקון הליקויים בעצמו, באופן שהיה מאפשר לו לגבות שכ"ד מלא ולתבוע אותה לאחר מכן להשבת הוצאות התיקון. משכך טוענת היא כי אין לחייבה בתשלום בגין רכיב זה.

טענות אלו של הנתבעת אין בידי לקבל.

תוצאת האמור אני פוסקת לתובע בגין רכיב זה פיצוי בסך של 13,600 ₪ בלבד שהם הסך הנתבע חסר 500 ₪ עבור 17 החודשים בגינם ניתן הפיצוי.

עגמת נפש

במכלול הנסיבות שהונחו בפניי לרבות משך התקופה בה לא הצליחה הנתבעת לגרום לתיקון הליקויים, אך גם העובדה כי בהליך כניסה לדירה חדשה מובנית תקופה של קשיים, אני מוצאת לפסוק לתובע, על דרך האומדנא, פיצוי בגין רכיב זה בסך של 7,500 ₪.

סוף דבר

1. הנתבעת תשלם לתובע סך של 79,675 ₪ על פי הפירוט הבא:

א. בגין ליקויי הבנייה סך של 51,625 ₪;

ב. בגין תוספת תיקון בחדרי הרחצה סך של 2,950 ₪;

ג. בגין דיור חליפי – סך של 4,000 ₪;

ד. בגין פיצוי בגין הפסד דמי שכירות– סך של 13,600 ₪;

ה. בגין עגמת נפש – 7,500 ₪

2. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.

​