13. ליקויי בניה- תביעה שהוגשה ע"ס 218,353 ש"ח הסתיימה בפסק דין בפיצוי של 15,000 ש"ח בלבד
ליקויי בניה- תביעה שהוגשה ביום 10.11.2004 ע"ס 218,353 ש"ח הסתיימה ביום 17.12.2006 בפסק דין בפיצוי בסכום כולל של 15,000 ₪ בלבד
ת"א (ת"א) 73778/04 עבו יקוט ומשה נגד בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ ביום 10.11.04, הגישו התובעים תביעה זו על סך 218,353 ₪ כנגד חברת בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ אשר יוצגה ע"י עו"ד צבי שטיין, מרמת-גן ביום 17.12.2006 ניתן פס"ד סופי בתיק ע"י כבוד השופטת ניב ריבה אשר קבעה בסוף פסק הדין: "הנני מעמידה הפיצוי הכולל והסופי לתובעים על סכום של 15,000 ₪. אין צו להוצאות נוספות.
ב"כ הנתבעת הצליח להוכיח כי התובעים הם אלה אשר מנעו את ביצוע התיקונים וכדברי כבוד השופטת:" למרות שלא הוגשו תצהירים ניתן ללמוד על העובדות מתוך המסמכים.
כך למשל, מוסכם כי התובעים הם אילו שמנעו את השלמת תיקון המדרגות על ידי הנתבעת, משמע, התובעים העדיפו להמשיך ולהתגורר בבית שחלקי המדרגות בו (פנלים) נעקרו במהלך העבודות ולא הושבו למקומן, וכל זאת לצורך ההליך המשפטי והוכחת טענותיהם".
ובהמשך הדברים: "נותר לשקול, האם יש לפסוק לתובעים תוספת פיצוי, על מנת שיוכלו לשכור שירותי תיקון מטעמם, או לחייב הנתבעת בעלויותיה שלה, בלבד. שאלה זו, של זכות התיקון, על פי סעיף 4ב לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973 היא השאלה החוזרת ונשנית בתביעות מעין אלה.
הואיל וביהמ"ש שוכנע כי התובעים הם אלה אשר מנעו את ביצוע התיקונים בדירתם היא הפחיתה להם את הפיצוי מתחת לסכום שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש והותירה את סכום הפיצוי לפי העלות שתעלה לקבלן עצמו לבצע את תיקון הליקויים ולא לפי העלות של קבלן פרטי כדברי ביהמ"ש:" לאור האמור סברתי כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הליקויים, ואולם שיעורם יהא כפי שהייתה הנתבעת מוציאה מכיסה" .
ביהמ"ש לא פסק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בקובעו: "התובעים טענו כי יש לפסוק להם פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם".
"בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בשל ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים- האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראה "עניין סגל")". [ת"א (תל-אביב-יפו) 1615/97 תילא כהן פנחס ואח’ נ’ אספן בניה ופיתוח בע"מ תק-מח 2006(4), 6400 ,עמ’ 6412]. בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש לפצות את התובעים בגין נזק כזה, ולעניין זה ראה גם ת.א. ת"א 1615/97 הנ"ל.