43. ליקויי בניה- חברת ישראל אהרוני חויבה לפצות רוכשי דירה בסכום של כ-150,000 ש"ח בגין ליקויי בניה

חברת ישראל אהרוני חויבה לפצות רוכשי דירה בסכום של כ-150,000 ש"ח בגין ליקויי בניה.

כבוד השופטת ורדינה סימון חייבה ביום 8.11.05 בת.א. 94491/00 את חברת ישראל אהרוני ובניו חברה לבנין ונכסים בע"מ לפצות את משפ' בויארסקי אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בסכום של כ-150,000 ש"ח בגין ליקויי בניה שהתגלו בדירתם.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

הריני קובעת, כי כיוון שהוכח, שהנתבעים לא תיקנו את כל הליקויים, או לפחות את מרביתם, בטרם הגשת התביעה, ואף לא בטרם הוגשה חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, וכיוון שהנתבעים לא הוכיחו, שעוד לפני הגשת התביעה, ולפני קבלת חוות דעת המומחים ביקשו לתקן הליקויים והדבר לא התאפשר להם, הרי הם הפסידו את הזכות שהוענקה להם בסע' 4 ב' לחוק המכר (דירות), לבצע התיקונים בעצמם. אני קובעת, כי התובעים זכאים לקבלת פיצויים בגין ליקויי הבנייה. אין לקבוע, שדרישת התובעים לפיצויים הינה דרישה שלא בתום לב.

לא רק שהתיקונים, שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא תוקנו עד יום הגשת התביעה, אלא שהם לא תוקנו עד עצם היום הזה. אין מקום במקרה דנן לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים בעצמה. על בית המשפט לחייב הנתבעת בפיצוי התובעים בגין הצורך בביצוע התיקונים בשיעור עלות תיקון הליקויים.

היקף הפיצוי בגין ליקויי הבנייה

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תשמש בסיס לפיצוי שיוענק לתובעים בגין ליקויי הבנייה. רוב קביעותיו של המומחה שחר, אומצו על ידי ביהמ"ש בפסק דין זה. בית המשפט סטה מחוות הדעת הנ"ל רק במקרים בודדים, תוך הסתמכות על תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, ששלחו אליו ב"כ שני הצדדים, על עדותו בבית המשפט ועל טיעוני ב"כ הצדדים.

להלן אדון בליקויים, לגביהם מתבקשת השלמה ו/או סטייה מהקביעות שבחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

פרק ד (1) לחוות הדעת - חלון המטבח נבנה שלא על פי הנחיות תקנות התכנון והבנייה
בחוות דעתו כותב המומחה, כי חלון המטבח נבנה תוך סטייה מהוראות תקנות התכנון והבנייה, שכן חלקו העליון של החלון אינו בגובה שנקבע בתקנות, אך כיוון שהמטבח פתוח כלפי חדר המגורים ופינת האוכל, כתב המומחה, שאין ליקוי בחלון המטבח.

ב"כ התובעים חולק על קביעה זו, ואני מסכימה עימו. קביעת המומחה במקרה זה אינה נכונה הן מבחינה משפטית והן מבחינת ההיגיון הצרוף.

מבחינה משפטית: כשנשאל המומחה, אם מכיר הוא תקנה כלשהי, לפיה אם המטבח פתוח לחדרים אחרים, ישתנו הדרישות בקשר לגובה העליון של החלון, השיב שלא מצא לכך ביסוס בתקנות. מכאן, שאין לקביעתו תימוכין מבחינה משפטית.
מבחינה הגיונית: המומחה הסביר, שדרישות הגובה של החלון הינן לצורך אוורור המטבח מאדים שעולים למעלה. מה ההיגיון לוותר על הדרישות של גובה מינימלי לחלון, כאשר המטבח פתוח לחדר המגורים ולחדר האוכל ? הרי התוצאה היא, שריחות המטבח והאדים יעברו לחדר המגורים ולחדר האוכל ואילוצם לעשות דרכם החוצה דרך חדר המגורים תגרום להתעבות האדים בתקרת חדר המגורים ?!

אני קובעת, כי אי העמידה בדרישות התקנות במקרה זה של חלון המטבח, מהווה ליקוי שמקנה לתובעים זכות לפיצוי. כיוון שהמומחה מטעם בית המשפט כתב בתשובות לשאלות ההבהרה ששלח ב-25/07/01 (תשובה 2 (ב) ), שהעלות שקבע המומחה של התובעים סבירה, אני מאמצת לעניין זה את ההערכה של המומחה מטעם התובעים, שאומצה ע"י מומחה ביהמ"ש, וקובעת שהפיצוי יהיה סך 5,500 ש"ח נכון לספטמבר 1999 .

פרק ח' (1) ו- (2) לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט - בניגוד לאמור במפרט הטכני בסע' 2.7, נבנו בדירה מחיצות פנימיות מבלוקי איטונג במקום בלוקי בטון; בין בלוקי האיטונג של קירות הפנים הופיעו סדקים רבים .
בחוות דעתו מ- 24.2.01 קבע המומחה פיצוי בשווי עלות התיקונים של הקירות בהם יש צורך בתיקון סדקים. המומחה העריך עלות התיקון כולל צביעה מחדש של הקירות והתקרות בהם יעשו תיקוני סדקים בסך של 6,300 ש"ח.

בשל בניית המחיצות הפנימיות מבלוקי איטונג במקום מבלוקי ביטון, לא קבע המומחה בחוות דעתו מ- 24.2.01 פיצוי. המומחה ציין, כי לא נראה לו, שקיים פסול בבניית מחיצות מאיטונג במקום מבלוקי ביטון, ואף מצא לנכון לפרט את היתרונות שבמחיצות איטונג. עם זאת, הוסיף וכתב המומחה, כי לנוכח העובדה, שמחד, בחיבורים בין בלוקי האיטונג נמצאו סדקים, שהופיעו מדי פעם מחדש למרות התיקונים שבוצעו, ומאידך, לנוכח "היקף העבודה הרחב ומשך הביצוע הכרוכים בהחלפת המחיצות" הוא נמנע מלכלול בחוות דעתו פיצוי שיבטא את עלות החלפת המחיצות, והציע לשקול הענקת פיצוי בגין ירידת ערך.

בעקבות קביעה זו של המומחה, הודיע ב"כ התובעים למומחה במכתב, כי התובעים עומדים על קבלת מחיצות מבלוקי ביטון כפי שהזמינו, וביקש מהמומחה לתמחר את עלות החלפת המחיצות הפנימיות, ולחילופין, לקבוע שווי ירידת ערך אם לא ניתן לבצע התיקון.

במכתבו מיום 25.7.01, בתשובה לשאלות הבהרה אלה השיב המומחה, שלמרות המורכבות בביצוע החלפת בלוקי האיטונג לבלוקי הביטון, ניתן לבצע זאת, וכי העלות שקבע המומחה מטעם התובעים הינה סבירה (דהיינו עלות של 20,000 ש"ח צמודים למדד הבנייה בספטמבר 99).

אני בדעה, שהתובעים זכאים לקבל פיצוי בשיעור עלות החלפת המחיצות, הן לנוכח ההסכם והן משום שהסדקים בין קירות האיטונג חוזרים ומופיעים.
אני קובעת, שיש לפצות התובעים בסכום שפורט לעיל 20,000 ש"ח נכון לספטמבר 99 ולהוסיפו על הפיצויים שקבע המומחה בחוות דעתו.
הריני קובעת, כי הפיצוי בגין ירידת הערך עקב הליקוי ברוחב המדרגות הטרפזיות יעמוד על סך 4,000 ש"ח נכון ל- 25.7.01 (היום בו ניתנה התשובה של המומחה שחר לשאלת ההבהרה הרלבנטית).

פיצוי בגין פריטים שלא סופקו

בהתאם לעדותו של משה בויארסקי (סע' 19 לתצהירו של בויארסקי) מספר פריטים, שאמורה הייתה נתבעת 1 לספק בהתאם למפרט, לא סופקו על ידה, והתובעים זכאים לזיכוי בגינם, זיכוי אותו דרשו התובעים במכתבם מיום 21.11.99 (נספח ו' לכתב התביעה) ולא קיבלו:

זיכוי עבור שיש המטבח - התובעים היו זכאים לקבל על פי המפרט (נספח ב' לכתב התביעה סע' 3.10.1.4) שיש גרניט דגם סרדו, ובמקומו רכשו והתקינו שיש אחר. את השיש שהובטח להם לא סיפקה נתבעת 1.

זיכוי עבור שערים לחנייה ולכניסה לבניין להולכי רגל + אינטרקום, שפורטו במפרט בסע' 4.11.2 (שער כניסה לחנייה) ובסע' 4.13.4 (שער כניסה לבית + אינטרקום). התובעים התקינו שערים אחרים ולא קיבלו מהנתבעת השערים שהוזמנו.

איני מסכימה עם ב"כ הנתבעים. אני בדעה, כי התובעים זכאים לפיצוי בשווי השיש, שהיו אמורים לקבל ולא קיבלו, ולא בשווי השיש שרכשו בפועל. הואיל ומהמפרט לא ניתן ללמוד על שווי השיש, הרי יש מקום להיזקק להערכת המומחה. החלטתי להעמיד הפיצוי על 1,300 ש"ח ועל סכום זה יתווספו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מ- 2.10.02 ועד התשלום בפועל.

אשר לשערים: עדותו של התובע (בתצהיר), הנסמכת על מכתבו נספח ו', קיבלה סיוע חלקי בעדותו של המומחה מטעם בית המשפט, עת הודה בחקירה נגדית, כי בוודאות אין התאמה לפחות בין השער שפורט בסע' 4.11.2 למפרט לבין השער שהורכב בפועל. הנתבעים לא הביאו כל עדות שמפריכה את גרסת התובעים, לפיה הנתבעת לא סיפקה להם את השערים.לפיכך אני מעמידה את סכום הפיצוי בגין אי אספקת השערים על סך 6,000 ש"ח נכון למדד ספטמבר 1999. גם כאן איני מוסיפה על הסכום סכומים בגין מע"מ ופיקוח הנדסי, מהטעמים שפורטו בפיסקה הקודמת. הפיצוי יהיה בסך 6,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד ספטמבר 99 וריבית חוקית מירבית החל מיום 16.9.99 ועד התשלום בפועל.

פיצויים בגין עוגמת נפש

הוכח, כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה, ותיגרם גם בעתיד, בגין ליקויי הבנייה עצמם. מאז קבלת הדירה ועד היום חיים התובעים בדירה מלאת ליקויים, דירה בה הריצוף בשיפוע והקירות מלאים בסדקים חוזרים ונשנים למרות תיקונים שנעשו; ...
לנוכח האמור לעיל, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 8,000 ש"ח

החזר הוצאות המהנדס והמומחה מטעם בית המשפט.

הוכח שנמצאו ליקויים רבים בדירה שלא תוקנו ובגינם נאלצו התובעים לפנות למומחה מטעמם בטרם יגישו התביעה. הנני בדעה, שהתובעים זכאים להשבת הסכומים, ששילמו למומחה מטעמם, בצירוף הפרשי הצמדה למדד מהמועד בו שולמו הכספים למומחה. לצורך חתימה על פסיקתא יש להגיש צילום קבלה.

כמו כן, יש לפצות התובעים בהשבת הסכום ששילמו למומחה מטעם בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית ממועד הוצאת הכספים. גם לגבי סכום זה יש להציג צילום קבלה.

השבת שכר הטרחה שהתחייבו התובעים לשלם לעורך דינם

הוכח באמצעות הצגת הסכם שכר הטרחה ת/יג ועדות התובע, שהתובעים התחייבו לשלם לעורך דינם 20% מהסכום הכללי שיפסק (הכולל בתוכו גם הוצאות ומע"מ שיפסקו).אני מחייבת את נתבעת 1 לשלם לתובעים סכום זה + מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית עד מועד התשלום בפועל.

ניתנה היום ו' בחשון, תשס"ו (8 בנובמבר 2005)

ורדינה סימון, שופטת 
​