52. ליקויי בניה- חברת נתנאל דרמן חויבה לפצות רוכשי דירות בגין ליקויי בניה​

 

חברת הבנייה נתנאל דרמן חברה לבנין ועבודות אזרחיות בע"מ, חויבה ע"י בימ"ש השלום בתל אביב לפצות רוכשי דירות משפחות חרפק ובריקמן אשר היו מיוצגים על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בגין ליקויי בניה, ירידת ערך עגמת נפש וכו'.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין

אני פוסק איפוא כי הנתבעת אחראית לקיום ליקויי הבניה בדירות כפי שפורטו בחוות דעת המומחה ובאין בפני השגה על סכומם אני קובע כי הנתבעת אחראית לתיקונם של הליקויים בשתי הדירות כדי עלות התיקונים בסכום שנקבע על ידי המומחה ובכפוף לאמור להלן.

חלונות המטבח בדירת בריקמן

סבורני כי ביצוע חלון אחד במקום שלושה מהווה בנסיבות העניין אי התאמה כאמור בסעיף 4 לחוק המכר וכי כל עוד לא הוכח בפני שבריקמן הסכים לשינוי - הרי שאי ההתאמה עומדת בעינה.המומחה אשר נדרש לסוגיה זו אישר בחוות דעת את הסטיה מתוכניות המכר ואף הוסיף כי לו היו מותקנים 3 חלונות - תנאי האוורור והתאורה במטבח היו טובים יותר (עמ' 11 לחוות הדעת)

בנסיבות אלו האחריות לאי ההתאמה רובצת לפתחה של הנתבעת וכי יש לחייבה לשלם לבריקמן את סכום ירידת הערך בסך 5,000 ש"ח שנקבעה על ידי המומחה בתשובות ההבהרה מיום 25.10.07 למועד עריכת ההסכם.
סטיה במידות חדר רחצה עליון בדירת בריקמן3.8.1 המומחה קבע בחוות הדעת כי תוכניות המכר אינן מפרטות מידות ולא צויין בהן קנה מידה וכי על פי חישוביו נערכו בקנה מידה של 1:150 (פסקה 6.4 לחוות דעת).

העדר מידות וקנה מידה בתכנית המכר אינה מתיישבת עם הוראות צו מכר דירות (טופס של מיפרט) התשל"ד-1974 (להלן: "צו המיפרט").ומשכך מהווה סטיה מהוראות סעיף 3 לחוק המכר:.8.2 המומחה קבע כי לא ניתן לקבוע חד משמעית אם רוחב חדר הרחצה על פי תוכניות המכר 85 ס"מ (כפי שבוצע בפועל) או 100 ס"מ (על פי תוכניות היתר).

המומחה הוסיף וקבע כי רוחב החדר בפועל (85 ס"מ) סיכל את מילוי הוראות המיפרט באשר לסוג הדלת שהותקנה (דלת גרירה במקום דלת עם פתיחה רגילה).

 

בנסיבות אלו - ידה של הנתבעת על התחתונה ויש להחזיקה כמי שהתחייבה למידת רוחב של 100 ס"מ. כמו כן האחריות לסטיה מהוראות צו המיפרט באשר לסוג הדלת - חלה על הנתבעת.3.8.3בתשובות ההבהרה מיום 25.10.07 תימחר הנתבע את סכום ירידת הערך למועד חתימת הסכם המכר - בסכום של 5,000 ש"ח.

אני רואה לחייב את הנתבעת לשלם לבריקמן את הסכום שנקבע.

פיצויים בגין איחור במסירה 4.6 בין בעלי הדין התעוררה מחלוקת נוקפת באשר להיקף השינויים שדרשו התובעים עיתוי בקשתם ופרק הזמן הדרוש לביצועם (עדות חרפק בעמ' 11 עדות יקרנג'י בעמ' 21 עדות דרמן בעמ' 27.32).

לא ראיתי צורך להכריע במחלוקת זו שכן, הגעתי למסקנה כי חרף האמור בסעיף 4(ב) להסכם,

אין הנתבעת רשאית לטעון לניכוי משך ביצוע עבודות השינויים מכלל תקופת האיחור במסירה שכן לאור סעיף 12 להסכם היתה הנתבעת זכאית (ולשיטתי אף חייבת) לקבוע מראש את משך הזמן הדרוש לביצוע השינויים כתנאי להסכמתה לביצועם. לא נטען בפני ולבטח לא הוכח כי הנתבעת יצאה ידי חובתה להודיע לתובעים על משך תקופת ביצוע השינויים כתנאי לזכותה להאריך את המועד שנקבע למסירה.

אשר לתאריך המסירה בפועל אני פוסק איפוא כי הנתבעת הפרה את התחייבותה למסור את הדירות במועד עליו הוסכם.

תשלום פיצויים חלף תיקונים בעין- 5.3 הגעתי למסקנה כי בנסיבות שהוכחו בפני מן הראוי הוא להעדיף את חלופת תשלום הפיצויים על חלופת התיקון בעין וזאת בעיקר בשל פרק הזמן הממושך שעבר מיום קבלת המסירה (מאי 2003) והשפעת משקעי הסכסוך שבין בעלי הדין אשר יחייבו מידת פיקוח בלתי סבירה מטעם בית המשפט.

פיצויים בגין נזק בלתי ממוני- 7.3 בנסיבות התובענה שבפני סבורני כי התובעים זכאים לפיצוי בפריט זה גם בגין חוסר הנוחות והפגיעה ברווחה שנגרמה להם בשל תנאי מגורים צפופים משך חודש ומחצה, בדירותיהן הקודמות, כתוצאה מן האיחור במסירה.

לאחר שבחנתי שיקולים אלו וגם נתתי דעתי לעמדת המומחה כי משך ביצוע התיקונים יתמשך לאורך כ-3 שבועות אשר במהלכם ניתן להתגורר בדירות בתנאים של אי נוחות, אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מבין חרפק ובריקמן סך של 12,000 ש"ח בגין נזק בלתי ממוני.

לסכומי החיוב שהוטלו על הנתבעת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.4.07 ועד ליום התשלום בפועל וזאת לגבי עלות תיקון ליקויי הבניה והתקנת חדר אוכל.

סכומי ירידת ערך ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.01 ועד ליום התשלום בפועל.
יתר החיובים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מבין חרפק ובריקמן הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסכום של 6,500 ש"ח.
הודעה זכות הערעור.

ניתן היום, כ"א בשבט, תשס"ט (15 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים.

מרדכי בן חיים, שופט