70. ליקויי בניה-ביהמ"ש דחה בקשה לעכב הליכים בשל סעיף בוררות
כבוד השופטת ניב ריבה דחתה את בקשתה של חברת יעד תעשיות השקעות ובנין בע"מ לעכב את ההליכים בתביעת ליקויי בניה שהוגשה נגדה ע"י משפחת עמוס אשר הייתה מיוצגת על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן מהנימוק כי ההסכם כולל סעיף המחייב להפנות את הסכסוך לדיון בבוררות.
להלן קטעים נבחרים מההחלטה
בפני בקשה מטעם נתבעת 2 להורות על עיכוב ההליכים בתובענה בשל הסכם בוררות הקיים בין הצדדים וזאת עפ"י סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
התביעה דנן הינה תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה.7התובעים רכשו דירה מנתבעת 1, היא היזם שזכה במכרז שפורסם ע"י מנהל מקרקעי ישראל.
התובעים קיבלו את החזקה בבית אולם מצאו בבית ליקויי בניה רבים אשר הנתבעים סירבו לתקן.
מכאן הגשת התביעה.
נתבעת 2 עותרת בבקשה לעיכוב ההליכים בתובענה וזאת עפ"י סעיף 5 לחוק הבוררות וזאת מאחר ובין הצדדים קיים הסכם בוררות.
התובעים טוענים כי המבקשת לא הסכימה לעשות את כל הנדרש לקיום הבוררות זאת מאחר והתובעים פנו אליה במכתבים רבים אולם היא התעלמה מפניותיהם. בנוסף טוענים התובעים כי תניית הבוררות כאמור בסעיף 22 לנספח ב' לכתב התביעה, על פיה מסתמכת המבקשת נערכה בינם לבין חברת "שמחוני-לופו חברה לבנין בע"מ", והמבקשת לא הייתה כלל צד להסכם.
סעיף 5 (א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע: "הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".
סעיף 22 להסכם מיום 2.8.99 אשר נחתם בין התובעים לבין חברת שמחוני-לופו חברה לבניין בע"מ,, נספח ב' לכתב התביעה, מורה כדלקמן:"מוסכם בין הצדדים כי כל הסכסוכים והמחלוקות שיתגלעו בין הצדדים, אם יתגלעו, יוכרעו ע"י בורר שהינו אדריכל במקצועו אשר תכנן בעבר בתי מגורים צמודי קרקע, וזאת באמצעות פניה של מי מהצדדים למוסד לבוררויות עסקיות......
התובעים והמשיבה, כאשר חתמו על נספח ד' לכתב התביעה אימצו למעשה את ההסכם נספח ב' לכתב התביעה.
בסעיף ב' לנספח ד', בחלק של המבוא נאמר כדלקמן:"והואיל והמזמין חתם בזמנו במשרדו של עו"ד עדו בן-יהודה על הסכם בניה עם שמחוני-לופו חברה לבנין בע"מ.. על נספחיו, הרצ"ב כנספח א' ".
בסעיף 2 להסכם נספח ד' נכתב כדלקמן:"החל מחתימת הסכם, ההסכם נספח א' מהווה את הסכם הבניה שבין הקבלן לבין המזמין בכפוף לשינויים ולסייגים המצויינים בהסכם זה, אשר יהוו חלק בלתי נפרד מהסכם הבניה".
יוצא איפוא כי התובעים והמשיבה החילו על עצמם את ההסכם המסומן נספח ב' לכתב התביעה על כל סעיפיו, ומכאן, שבין הצדדים נחתם למעשה הסכם בוררות.
באשר לתנאי השני נכונות לקיום הבוררות- בת"א (באר-שבע) 2127/96 קיבוץ שדה יואב נ. איסכור שרותי בניה בע"מ ואח' נקבע ע"י השופט אזולאי כדלקמן:"ככלל על המבקש להוכיח כתנאי לקבלת בקשה לעיכוב הליכים כי הייתה קיימת נכונות נמשכת מצידו להבאת ההכרעה לבוררות, החל במועד בו התעורר הצורך להביא את העניין להכרעה משפטית, ועד למועד בו מתקיים הדיון בבקשה לעיכוב הליכים.
כמו כן, יכולה הגשת תביעה שכנגד על ידי המבקש בנסיבות מסוימות להצביע על אי נכונות להביא את העניין להכרעה בבוררות.
ככלל יש צורך בראיה פוזיטיבית מצד המבקש באמצעות תצהיר או בראיה אחרת ביחס לנכונותו לקיים את הבוררות בכל אותה תקופה נמשכת, ואין להסתפק בהודעה כללית של ב"כ המבקש בכתבי הטענות ובמהלך הדיון ביחס לנכונות המבקש לקיים את הבוררות".
כאמור, שלחו התובעים למבקשת מכתבים רבים בדרישה לתקן את הליקויים.
המבקשת לא הציגה בפניי ולו מסמך או מכתב אחד המוכיח כי התייחסה לפניותיהם. נטל ההוכחה הוא על מבקש עיכוב ההליכים להביא ראיה פוזיטיבית כלשהי להוכחת נכונותו לקיום הליך הבוררות, בטרם הוגשה התביעה לבית המשפט. לא הוכח בפניי כי המבקשת עשתה את כל הנדרש לקיום הליכי הבוררות.
נראה לי כי התוצאה להשארת הדיון בתובענה דנן בבית משפט זה מניחה את הדעת מבחינת יעילות הדיון ומבחינת פתרון המחלוקת שבין בעלי הדין, שכן עילת התביעה הינה למתן סעד בגין ליקויי בניה, בית המשפט נוהג למנות מומחה אשר יחווה דעתו בקשר לנזקים הנטענים בדירה וחוות דעת המומחה מטעם בית משפט הינה בעצם מהווה את אבן הבוחן העיקרית במקרים כגון דא.
הבקשה לעיכוב ההליכים בתובענה דנן בשל קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים נדחית. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח בצרוף מע"מ.
המזכירות תשלח העתק מן ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ד (4 במאי 2004) בהעדר הצדדים.
ניב ריבה - שופטת