98.החברה הקבלנית א. לוי השקעות ובנין בע"מ חויבה לפצות דיירים בסך של כ-350,000 ₪ בגין ליקויי בניה​

בית משפט השלום בתל אביב, חייב ביום 20.6.2013 את החברה הקבלנית א. לוי השקעות ובנין בע"מ לפצות דיירים מרחוב דולצין בתל אביב אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בסך של כ-350,000 ₪ בגין ליקוי בניה.

להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:

בפני תובענה כספית שעניינה העיקרי הוא תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף, בבית המצוי ברחוב אריה דולצ'ין , תל אביב (להלן – הבית המשותף).

התובעת היא נציגות הבית המשותף והתובעים הם הדיירים בבית המשותף. הנתבעת היא חברה קבלנית, אשר הקימה את הבית המשותף, בין בעצמה ובין באמצעות קבלני משנה.

לטענת התובעים, התגלו פגמים וליקויים רבים ברכוש המשותף עוד לפני כניסתם לדירות. התובעים פנו שוב ושוב לנציגי הנתבעת, אך ללא הועיל. לטענת התובעים, הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובעים, הכחישה את האמור בחוות הדעת מטעם התובעים ועמדה על הזכות לתקן את הליקויים.

הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי נגד 11 צדדים שלישיים, אדריכלים, מתכננים, יועצים, קבלני משנה ושכנים. ההודעה נגד צד שלישי 11 נדחתה ביום 24.11.2011. ההודעה נגד צד שלישי 4 נדחתה ביום 1.2.2012. ההודעה נגד יתר הצדדים השלישיים נמחקה באותו יום.

בקשה לביטול ההחלטה נדחתה ביום 24.4.2012.

בהסכמת הצדדים מונה מר אייל שנהב, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין, כמומחה מטעם בית המשפט.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו, העדים לא ייחקרו על תצהיריהם וב"כ יגישו סיכומים בכתב על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט. ב"כ הנתבעת הגדיר את שתי המחלוקות בין הצדדים, כדלהלן: "האחת, שאלת זכות התיקון על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מר אייל שנהב, והשניה לעניין ראשי הנזק הנוספים" (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 1.1.2013).

דיון

אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים לגבי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וככלל, הנטייה היא, שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, ומומחה מוסכם על אחת כמה וכמה, אלא במקרים חריגים, אם נפלה טעות בולטת בחוות הדעת (רע"א 4651/09 סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, והאסמכתאות שם).

תיקון הליקויים או פיצוי כספי

הנתבעת עומדת על זכותה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת.

התובעים טוענים, שהנתבעת מיצתה ואיבדה את זכות התיקון ועליה לשלם להם את הסכומים הנקובים בחוות הדעת. התובעים מפנים למכתבים רבים ששלחו לנתבעת, אך ללא הועיל.

הנתבעת מפנה למכתבים אחרים בהם הביעה רצון לבדוק את הליקויים ולתקנם, שזכו להתעלמות מהתובעים ולליקויים, שתוקנו על ידה מעת לעת.

בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973, סעיף 4ב, אם התגלתה אי התאמה הניתנת לתיקון "על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". עם זאת, זכותו של הקבלן לבצע תיקונים אינה בלתי מוגבלת בזמן ונכונותו לבצעם נבחנת קודם להגשת התובענה (ת.א. 40752/06 ירדן נ' כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ).

הבית המשותף נבנה בשנת 2002. ביום 13.10.2002 נערך סיור ונמסר הרכוש המשותף (סעיף 14 לתצהיר הנתבעת). החל מיום 16.10.2002 (נספח ט' לתצהיר הנתבעת) ועד ליום 1.2.2012 (נספח שו' לתצהיר הנתבעת), הוחלפו מכתבים ומסמכים רבים בין הצדדים בנוגע לליקויים ברכוש המשותף ובעניינים נוספים. ביום 20.6.2006 נשלחה לנתבעת חוות דעת ראשונה לגבי ליקויי הבניה (נספח מג' לכתב התביעה) וביום 15.7.2010 נשלחה לנתבעת חוות דעת שניה לגבי ליקויי הבניה (נספחים עט' ו – פא' לכתב התביעה). לאחר עשרות פניות, בקשות ומכתבים, ולאחר כ – 11 שנים, נותרו ליקויים רבים ברכוש המשותף, המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם בעת המשפט.

בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שלא ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, לא ניתן לומר, שהליקויים תוקנו תוך זמן סביר והנתבעת איבדה את זכותה לבצע את תיקון הליקויים בעצמה. על כך יש להוסיף, שעל פי התכתובות בין הצדדים ברור, שהתובעים אינם נותנים עוד אמון בנתבעת (ע"א 472/95 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, 864) וכי על רקע זה, התיקונים ידרשו מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט (סעיף 5.9.5 לסיכומי הנתבעת).

לאור כל האמור סבורני, שהתובעים זכאים לפיצוי הכספי הקבוע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, אין להפחית את המע"מ ואת התשלום עבור הפיקוח ההנדסי, המהווים חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים, "... הפרקטיקה הנוהגת היא כי משנקבעה עלות התיקון של אי התאמה בדירה, יש לפסוק בנוסף לעלות, סכום עבור פיקוח הנדסי ומע"מ, ואין זה עניינו של המוכר מה יעשו הרוכשים עם הסכום שנפסק לזכותם" (ע"א 8949/07 י. ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' זאב ואח' (פסקה 12 לפסק הדין).

שיפוי בגין הוצאות נוספות ועוגמת נפש החזר עבור צריכת חשמל –

עילת התביעה התיישנה, שכן מדובר בחוב נטען מאוגוסט 2003 (נספח כא' לכתב התביעה). מכל מקום, החוב לא הוכח, שכן לא הוצגה התמונה הכוללת של תשלומי הנתבעת עבור החשמל.

החזר תשלומים ששולמו לגנן ולשיקום הגינה –

הטענות נתמכות בתכתובת רבה, נספח נג' לכתב התביעה ואילך ומכתב הנתבעת מיום 14.1.2007 (נספח נו' לכתב התביעה). התובעים זכאים לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו להם עקב ההצפות בגינה. מאידך, התובעים לא הוכיחו, שכל ההוצאות נגרמו עקב ההצפות. לפיכך, התובעים יפוצו בפיצוי גלובלי על דרך האומדנא, בסך של 2,500 ₪.

החזר תשלום עבור משאבת לחץ – לא הוכח, שהנתבעת סיפקה והתקינה משאבות לא תקינות ושהצורך בהחלפת המשאבה לא נבע מתחזוקה לקויה של התובעים. התביעה בעניין זה נדחית.

פיצוי בגין עוגמת נפש – אין ספק שנגרמה לתובעים עוגמת נפש, טרחה וטרדה רבה עקב הליקויים ברכוש המשותף ועקב הצורך לטפל בליקויים. בשים לב לטיב הליקויים, במידת חומרתם ובהתנהלות הנתבעת, אני מעריך את עוגמת הנפש בסך של 3,000 ₪ למשפחה, ובס"ה: 48,000 ₪.

ניתן היום, ‏י"ב תמוז, תשע"ג, ‏20 יוני, 2013, בהעדר הצדדים. 

​